הקשר בין ההפטרה לפרשה
בהפטרה: מסופר על מלכות יהודה ויוסף שיתאחדו, וזה מעין הפרשה המדברת על יהודה שנלחם להצלת אחיו בנימין ולבסוף התאחדו עם יוסף.
ועוד טעם מפני שבה מחלק הנביא כל שבטי ישראל ליהודה ויוסף לענין הגאולה, כמו שבפרשה זו יהודה ויוסף הם העיקרים בכל מעשה ירידתם לגלות מצרים.
תוכן ההפטרה
הקדמה: במות המלך שלמה, מלך רחבעם בנו תחתיו, אך שלא כבימי אביו, החלה בקרב בני ישראל התנגדות נגד העול הכבד שהטיל שלמה על העם למימון מפעליו הכבירים. אנשי ישראל ניסו לדבר על ליבו לצמצם את נטל המיסים. אך רחבעם לא נענה לבקשה, וגרם למרד גלוי ולפירוק הממלכה. ירבעם הובא ממצרים והומלך למלך על ישראל.
העם התפלג. ביהודה הוקמה ממלכת יהודה, ששלטה על שבטי יהודה ובנימין ועל אדום שנכבשה על ידי דוד.
יתר חלקי הממלכה היו בשלטון מלכות ישראל.
וכאן מתנבא הנביא שלעתיד לא יהיו עוד שתי ממלכות אלא השבטים יהיו נכנעים ליהודה ולמלכי בית דוד.
ומצינו הרבה פעמים שהנביא מכנה את כל עשרת השבטים בשם אפרים על כי מלכם הראשון היה מאפרים.
ה' אומר ליחזקאל הנביא שיקח עץ אחד ויכתוב עליו את המילים: "ליהודה ולבני ישראל חברו".
ויקח עוד עץ אחר ויכתוב את המילים: "ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו".
אחר כך יקרב את שני העצים אחד אל אחד ויהיה נס שיתאחדו לעץ אחד
וכאשר ישאלו אותך בני עמך ויאמרו: "מה אלה לך"? תגיד להם שהעץ הראשון מסמל את מלכות יהודה עם חבריו בני בנימין.
והעץ השני מסמל מלכות אפרים שבא מיוסף עם חבריו שהם עשרת השבטים, שלעתיד יתאחדו למלכות אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות, אלא כולם יקבלו עליהם מלכותו של מלך המשיח שיבוא מזרע דוד המלך.
ומלכותו לא תיפסק לעולם, ואז יטהר ה' את לבם של ישראל, שכולם יעבדו את ה', יבנה המקדש, וה' ישרה שכינתו בתוכם וישבו לבטח בארצם, ואז ידעו כל הגוים ששמו יתברך שוכן בתוך עמו ישראל.

